תנאי פוליסה לביטוח רכב חובה

פוליסת לביטוח סחר רכב חובה

(לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש[, התש"ל – 1970)

פוליסה זו היא חוזה בין המבטח ובין בעל הפוליסה שלפיו מסכים המבטח, בכפוף לתנאי פוליסה זו, לשלם תגמולי ביטוח, בקרות מקרה הביטוח בתקופת הביטוח.

1 .הגדרות

בפוליסה זו –

"בעל הפוליסה" – מי שהתקשר עם המבטח בפוליסה זו ושמו נקוב בתעודת הביטוח כבעל הפוליסה;

"המבוטח" – בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין והנהג הנקוב;

"המבטח" – המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") בו משתתפים המבטחים ששמותיהם מצוינים בתעודת הביטוח, בכפוף לשיעור ההשתתפות הנקוב בתעודת הביטוח לצד שמו של כל אחד מהם, ובלבד שמבטח אחד לא יהיה אחראי בגין חלקו של זולתו.

"הנהג הנקוב" – מי ששמו או שמם נקוב בתעודת ביטוח שהוצאה לפוליסה זו;

"הרכב" – כל כלי רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים שאינו רשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או הנהג הנקוב או בן משפחה מדרגה ראשונה של מי מהם, למעט רכב שנרשם על שם בעל רישיון סחר לפי הוראות תקנה 284(א()2א( לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961;

"חוק הפיצויים" – חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975;

"מקרה הביטוח" – תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב, בעת ששימש את המבוטח לאחת או יותר מהמטרות המבוטחות לפי תנאי הפוליסה, ושבה נגרם נזק גוף לנפגע, וכן מאורע אשר החבות בגינו מכוסה לפי סעיף 3(ב) לפוליסה זו;

"נזק גוף" – מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים;

"נפגע" – אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעות איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל- 1970;

"שימוש ברכב מנועי" – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא 2 תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;

"תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

"פקודת הביטוח" – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970;

"רישיון סחר" – כמשמעותו בסעיף 291(ב( לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

"תגמולי ביטוח " – סכומים שעל המבטח לשלם בגין נזק גוף שנגרם לנפגע בקרות מקרה הביטוח, לפי תנאי פוליסה זו;

"תעודת הביטוח" – תעודה שהוציא המבטח בשל פוליסה זו, לפי סעיף 9 לפקודת הביטוח או לפי תקנה 7 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), התש"ע-2010 ,והמהווה חלק בלתי נפרד מפוליסה זו;

"תקופת הביטוח" – התקופה המתחילה בתאריך תחילת הביטוח הנקוב בתעודת הביטוח, אך לא לפני המועד שבו הוחתמה תעודת הביטוח בחותמת הבנק, ומסתיימת בחצות בתאריך פקיעת הביטוח הנקוב בתעודת הביטוח; לענין זה, "חותמת הבנק" – לרבות חותמת שהפיק מבטח בתיאום עם בנק, שהמפקח, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 ,אישר כי יש בה כדי להבטיח את מטרות פקודת הביטוח;

2 .פרשנות מונח שלא הוגדר בסעיף 1 יפורש כמשמעותו, במועד קרות מקרה הביטוח, בחוק הפיצויים או בפקודת הביטוח, לפי העניין.

3 .חבות המבטח בכפוף לתנאי פוליסה זו, מבטח יחוב לפי הוראות סעיף 3 לפקודת הביטוח, לאמור:

(א) כל חבות שהמבוטח עשוי לחוב לפי חוק הפיצויים;

(ב) חבות אחרת, שלא לפי סעיף קטן (א), שהמבוטח עשוי לחוב בשל נזק גוף שנגרם לאדם על ידי השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו;

(ג) נזק גוף שנגרם למבוטח בתאונת דרכים.

4 .תחולה טריטוריאלית חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה אם מקרה הביטוח ארע בשטח מדינת ישראל או באזורים ובשטחים המפורטים בסעיף 3 (ג) לפקודת הביטוח, בכפוף לאמור בו, אך מבלי לפגוע בכלליות סעיף 2 (א1) לחוק הפיצויים.

5 .מטרות השימוש המותרות חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה רק אם בעת קרות מקרה הביטוח שימש הרכב את המבוטח לשם סחר ברכב, בדיקת הרכב, תחזוקתו, תיקונו, או בחינתו, לרבות לשם העברתו לצורך אחד מהשימושים האמורים.

6 .בני האדם הרשאים לנהוג ברכב רק בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין והנהג הנקוב רשאים לנהוג ברכב, בכפוף להוראות סעיף 7(א'2)

7 .הרחבות והגבלות

(א) אם הדבר צוין במפורש בתעודת הביטוח , תורחב חבות המבטח לפי פוליסה זו גם לאחד מאלה:

1) שימוש ברכב למטרות פרטיות, חברתיות או עסקיות, ובתנאי שהרכב נמצא בחזקת בעל הפוליסה או הנהג הנקוב למטרות סחר ברכב, בדיקת הרכב, תחזוקתו, תיקונו, או בחינתו לרבות לשם העברתו לצורך אחד משימושים אלה, שאינן מטרה עסקית מאלה:

א) הוראת נהיגה;

ב) הסעת נוסעים ברכב, כנגד תשלום, שכר או כל תמורה אחרת;

ג) חילוץ או גרירה של רכב מנועי, כנגד תשלום, שכר או כל תמורה אחרת.

2) נהיגה ברכב בידי מי שאינו בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין או הנהג הנקוב, ובלבד שהנהיגה ברכב תהיה כאשר לפחות אחד מהם נמצא ברכב;

3) שימוש ברכב מנועי הרשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או הנהג הנקוב או בן משפחה מדרגה ראשונה של מי מהם.

(ב) הגבלה לאופנועים: חבות המבטח לפי פוליסה זו תוגבל לשימוש באופנועים בלבד, רק אם הגבלה כאמור צוינה במפורש בתעודת הביטוח.

8 .רישיון-נהיגה

(א) מבטח פטור מחבותו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב לא היה בעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג כלי הרכב המבוטח, ובאופנוע – בעל רישיון נהיגה 4 בדרגה המתאימה לנפח המנוע או הספקו; לעניין סעיף קטן זה לא יראו הפרה של תנאי מתנאי רישיון הנהיגה כנהיגה ללא רישיון נהיגה בר תוקף;

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –

1) המבטח לא יהיה פטור מחבותו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב היה בעל רישיון נהיגה בר תוקף כאמור בסעיף קטן (א), במועד כלשהו במשך 24 החודשים שקדמו למועד קרות תאונת הדרכים, ובלבד שבעת קרות מקרה הביטוח לא היה פסול מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה כאמור לפי הוראות שבחיקוק, פסק דין, החלטות בית-משפט או רשות מוסמכת אחרת;

2) אם השימוש ברכב מנועי היה למטרת השתלמות מעשית בנהיגה בהתאם לתקנה 213א לתקנות התעבורה או מבחן נהיגה מטעם רשות הרישוי (להלן – טסט), לא יהיה המבטח פטור מחבותו לפי פוליסה זו, ובלבד שהנוהג ברכב הוא תלמיד נהיגה המלווה בידי מורה נהיגה מוסמך בעל רישיון להוראת נהיגה או שהנוהג ברכב בעת הטסט מלווה בידי בוחן מוסמך מטעם משרד התחבורה.

9 .חובת הגילוי והפרתה

(א) הציג המבטח לבעל הפוליסה, טרם כריתת חוזה הביטוח, שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את חוזה הביטוח או שאלה המבקשת מידע אשר יכול להשפיע על חישוב שיעור דמי הביטוח (להלן – שאלת חיתום), על בעל הפוליסה להשיב על שאלת החיתום תשובה מלאה וכנה.

(ב) שאלות חיתום ותשובות בעל הפוליסה עליהן, יתועדו אצל המבטח ויפורטו בספח אשר יצורף לתעודת הביטוח (להלן – הספח), במתכונת שיורה עליה המפקח על הביטוח; לא פעל המבטח לפי הוראות סעיף קטן זה לא יהא זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (ג).

(ג) השיב בעל הפוליסה לשאלת חיתום תשובה שלא הייתה מלאה וכנה בעת שניתנה, ובשל התשובה נקבעו דמי ביטוח נמוכים מדמי הביטוח שהיו נקבעים אילו היה בעל הפוליסה עונה תשובה מלאה וכנה, או שבשל התשובה כאמור הסכים המבטח לכרות את חוזה הביטוח שעה שלא היה מסכים לכך אילו הייתה ניתנת תשובה מלאה וכנה, וקרה מקרה הביטוח בטרם בוטל חוזה הביטוח, יחולו הוראות אלה:

1) אם נפגע בעל הפוליסה עקב מקרה הביטוח, ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום השווה לפיצוי המגיע לבעל הפוליסה בשל נזק שאינו נזק ממון לפי סעיף 4(א' 3 )לחוק הפיצויים, אך לא יותר מ- 000,10 שקלים חדשים;

2) בלי לגרוע מן האמור בפסקה (1) ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום של 2,500 שקלים חדשים בעד כל נפגע שאינו בעל הפוליסה אשר יפוצה על ידי המבטח עקב מקרה הביטוח, אך לא יותר ממחצית סכום הפיצויים שישולם לכל נפגע כאמור, ובלבד שסכום הפיצוי המוסכם הכולל על פי פסקה זו לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים.

(ד) מבטח רשאי לקזז מתגמולי הביטוח המגיעים לבעל הפוליסה בגין נזק שאינו ממוני עקב פגיעתו בתאונה, את סכומי הפיצוי המוסכם לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שימסור לבעל הפוליסה הודעת קיזוז שיפורטו בה נימוקי המבטח אשר בגינם בכוונתו לקזז את הסכומים כאמור.

(ה) מבטח לא יהיה זכאי לפיצוי מוסכם לפי סעיף קטן (ג) אם ידע או שיכול היה לדעת, בעת כריתת חוזה הביטוח, שתשובת בעל הפוליסה לשאלת חיתום, כפי שפורטה בספח, אינה מלאה וכנה או שגרם לכך שתשובתו של בעל הפוליסה לא היתה מלאה וכנה.

(ו) מבטח לא יהיה זכאי לכל סעד או תרופה, למעט פיצוי מוסכם לפי הוראות סעיף קטן (ג), ככל שהוא זכאי לו לפי הוראות אותו סעיף קטן, בכל הנוגע לחובות הגילוי וההודעה של בעל הפוליסה, לרבות בשל כל אחד מאלה:

1) אי גילוי נאות של פרטים שעליהם נשאל בעל פוליסה;

2) הסתרת מידע בידי בעל פוליסה;

3) מתן תשובה שאינה נכונה על ידי בעל פוליסה;

4) אי מתן הודעה מאת בעל פוליסה על החמרת הסיכון.

10 .הודעה על קרות מקרה הביטוח ובירור חבות המבטח

(א) קרה מקרה ביטוח, יודיע עליו המבוטח למבטח מיד לאחר שנודע לו על כך.

(ב) המבוטח ימסור למבטח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות והיקפה, ואם אינם ברשותו עליו לעזור למבטח להשיגם.

(ג) לאחר שקיבל המבטח הודעה מהמבוטח או מכל מקור אחר על קרות מקרה הביטוח, יעשה המבטח מיד את הדרוש לבירור חבותו ויודיע למבוטח אם החליט להכיר בחבותו לכיסוי מקרה הביטוח; עותק מהודעת המבטח יישלח גם לנפגע ולכל צד שלישי אשר תבע מהמבטח תגמולי הביטוח בגין מקרה הביטוח.

11 .טיפול בתביעות צד שלישי

(א) המבטח רשאי ליטול על עצמו את הטיפול בכל תביעה או הליך משפטי שהוגשו או עלולים להיות מוגשים כנגד המבוטח או לנהלו בשמו של המבוטח וכן רשאי המבטח להגיש בשם המבוטח הליך משפטי הדרוש להגנה על זכויות המבטח.

(ב) למבטח יהיה שיקול דעת מלא בניהול ההליכים המפורטים בסעיף קטן (א) וביישוב כל הליך כאמור, לרבות בדרך של פשרה בשמו של המבוטח, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להטיל על המבוטח חבות שלא תכוסה על ידי המבטח, למעט הפיצוי המוסכם לפי סעיף 9(ג).

(ג) על המבוטח לשתף פעולה עם המבטח לשם ביצוע ומימוש סמכויות המבטח כמפורט בסעיף זה.

12 .תשלום תכוף הנפגע זכאי לקבל מן המבטח תשלום תכוף על חשבון תביעתו בנסיבות ובתנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק הפיצויים ובתקנות שלפיו.

13 .חריגים לביטוח לפי פוליסה זו

(א) בלי לגרוע מן האמור בפוליסה זו, לא יהיה המבטח חב בתשלום תגמולי ביטוח לפיה לנפגעים אלה:

1) מי שגרם לתאונה במתכוון;

2) מי שמתקיים בו האמור בסעיף 7(2 )לחוק הפיצויים, לאמור נהג ברכב מבלי שנטל רשות מבעל הרכב או ממי שהחזיק בו כדין, וכן מי שמצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור;

3) מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים (עבירת פשע).

(ב) המבטח לא יהיה חב בתשלום כלשהו לפי הפוליסה בשל חבות שבחוזה שאינו הפוליסה.

14 .פטירת בעל הפוליסה

(א) נפטר בעל הפוליסה, תעבור הבעלות בפוליסה לידי יורש הרכב, ויראו את היורש כבעל הפוליסה.

(ב) אם לאחר פטירת בעל הפוליסה בוטח הרכב בפוליסת ביטוח נוספת לפוליסה זו אשר הוצאה לפי דרישות פקודת הביטוח, תתבטל פוליסה זו ביום כניסתו לתוקף של הביטוח הנוסף כאמור והמבטח ישיב ליורש הרכב את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו. החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול, עד תום תקופת הביטוח המקורית, ובין מספר הימים שבתקופת הביטוח המקורית.

15 .ביטול הפוליסה על ידי בעל הפוליסה

(א) בעל הפוליסה רשאי, בהודעה למבטח, לבטל פוליסה זו בכל עת אף לפני תום תקופת הביטוח.

(ב) בוטלה הפוליסה לבקשת בעל הפוליסה, יחזיר בעל הפוליסה את תעודת הביטוח המקורית למבטח כתנאי מוקדם לכניסת הביטול לתוקף; אבדה תעודת הביטוח המקורית, נגנבה או הושחתה, ימסור בעל הפוליסה למבטח הצהרה בכתב שתיחתם בפני המבטח או סוכן הביטוח בדבר נסיבות האבדן, הגניבה או ההשחתה שיצוין בה כי הרכב עדיין בבעלותו או בחזקתו (להלן- ההצהרה).

(ג) ביטול פוליסה על ידי בעל הפוליסה ייכנס לתוקפו במועד החזרת תעודת הביטוח המקורית או מסירת ההצהרה למבטח.

(ד) בוטלה הפוליסה לפי סעיף זה, יחזיר המבטח לבעל הפוליסה בהקדם, ולא יאוחר מ- 14 ימים מהמועד שבו נכנס הביטול לתוקף, את דמי הביטוח ששולמו, בהפחתת סכומים אלה:

1) בעד תקופה של עד שבעה ימים שבהם הייתה הפוליסה בתוקף, לרבות אם לא נכנסה לתוקף – %5 מדמי הביטוח השנתיים;

2) בעד תקופה העולה על שבעה ימים שבהם הייתה הפוליסה בתוקף – %5 מדמי הביטוח השנתיים בצירוף %3.0 מדמי הביטוח השנתיים בעד כל יום ביטוח, החל ביום השמיני.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), ביטל בעל הפוליסה את הפוליסה עקב גניבת הרכב המבוטח, העברת הבעלות על הרכב לאדם אחר, יציאתו מכלל שימוש או עקב פטירת הנהג ששמו נקוב כנהג יחיד בתעודת הביטוח, יחזיר המבטח לבעל הפוליסה את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו; החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול, עד תום תקופת הביטוח המקורית ובין מספר הימים הנכללים בתקופת הביטוח המקורית.

(ו) לסכום דמי הביטוח המוחזרים כאמור בסעיף קטן (ד), יתוספו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת הביטוח ועד למדד שפורסם סמוך לפני החזרת דמי הביטוח.

(ז) בעל הפוליסה יהיה זכאי להחזר דמי ביטוח על פי סעיף זה גם אם הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח לפני מועד ביטול הפוליסה.

16 .ביטול הפוליסה על ידי המבטח

(א) המבטח רשאי לבטל את הפוליסה לפני תום תקופת הביטוח בשל מרמה מצד בעל הפוליסה או בשל אי גילוי נאות של פרטים שנשאל עליהם טרם הוצאת הפוליסה; הפוליסה תבוטל בהודעה בכתב אשר תכלול את הנימוקים לביטול (להלן – הודעת ביטול) ותימסר לבעל הפוליסה ביד כנגד אישור מסירה או שתישלח לבעל הפוליסה בדואר רשום, והכל עשרים ואחד ימים לפחות לפני התאריך שבו תתבטל הפוליסה; נשלחה הודעת הביטול בדואר רשום עם אישור מסירה, יראו את תאריך חתימת בעל הפוליסה על גבי אישור המסירה כתאריך מתן ההודעה; קיבל בעל הפוליסה הודעת ביטול, יחזיר למבטח את תעודת הביטוח המקורית מיד עם כניסת ביטול הפוליסה לתוקף, ואולם אין באי החזרת התעודה כאמור כדי למנוע את כניסת ביטול הפוליסה לתוקף.

(ב) ביטל המבטח את הפוליסה, יחזיר לבעל הפוליסה בהקדם ולא יאוחר מ- 14 ימים מהמועד שבו החזיר בעל הפוליסה את תעודת הביטוח המקורית למבטח, את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו, ואם תעודת הביטוח המקורית אבדה, נגנבה או הושחתה, לא יאוחר מהמועד שבו מסר בעל הפוליסה למבטח הצהרה בכתב, שנחתמה בפני המבטח 8 או סוכן הביטוח בדבר נסיבות האבדן, הגניבה או ההשחתה כאמור; החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול, עד תום תקופת הביטוח המקורית, ובין מספר הימים הנכללים בתקופת הביטוח המקורית.

(ג) הועברה הבעלות על הרכב לאדם אחר (להלן – הבעלים החדש) לפני מועד משלוח הודעת הביטול על ידי המבטח כאמור בסעיף קטן (א) והמבטח ידע על העברת הבעלות לפני משלוח הודעת הביטול, לא תבוטל הפוליסה אלא אם כן תישלח ההודעה על הביטול הן לבעל הפוליסה והן לבעלים החדש; הודעה כאמור תימסר במסירה ביד או בדואר רשום כנגד אישור מסירה, ויראו את תאריך חתימת הנמען על גבי אישור המסירה כמועד מתן ההודעה.

(ד) לסכום דמי הביטוח המוחזרים כאמור בסעיף קטן (ב), יתוספו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת הביטוח ועד למדד שפורסם סמוך לפני החזרת דמי הביטוח.

(ה) בעל הפוליסה יהיה זכאי להחזר דמי ביטוח לפי סעיף זה גם אם הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בשל מקרה ביטוח שאירע לפני מועד ביטול הפוליסה.

17 .מקום שיפוט תביעות לפי פוליסה זו יוגשו ויתבררו בפני בית המשפט המוסמך בישראל.

18 .ביטוח כפל

(א) בוטח הרכב בפוליסת ביטוח נוספת שהוצאה לפי דרישות פקודת הביטוח, יודיע בעל הפוליסה על כך למבטח מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או מיד לאחר שנודע לו על כך.

(ב) בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח לחוד, ובינם לבין עצמם ישאו הם בתשלום תגמולי הביטוח בחלקים שווים.

19 .התיישנות

(א) תקופת ההתיישנות של תביעה מכוח פוליסה זו היא שבע שנים מיום קרות מקרה הביטוח.

(ב) תקופת ההתיישנות, יכול שתוארך לפי הוראות חוק ההתיישנות, התשי"ח- 1958.

(ג) במקרה ביטוח שארע באזורים ובשטחים המפורטים בסעיף (3ג) לפקודת הביטוח תהיה תקופת ההתיישנות לפי הדין החל באותם אזורים או שטחים.

20 .הודעות

(א) הודעה למבטח של בעל הפוליסה או של הנפגע תינתן למבטח לאחד מן המענים המפורטים להלן:

(1) מען משרדו של המבטח כמצוין בתעודת הביטוח או כל מען אחר בישראל שעליו יודיע המבטח בכתב לבעל הפוליסה או לנפגע;

(2) מען משרדו של סוכן הביטוח אשר שמו מופיע בתעודת הביטוח.

(ב) הודעה של המבטח לבעל הפוליסה תינתן בכתב למענו של בעל הפוליסה כמצוין בתעודת הביטוח או לכל מען אחר בישראל שעליו יודיע בעל הפוליסה בכתב למבטח.

(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לסייג את דרישות סעיפים 15 ו-16 ,לעניין ביטול הפוליסה או לגרוע מהן.

21 .דוח תביעות

(א) חודש לפני תום תקופת הביטוח או מיד בסיומה, אם היא מסתיימת באופן בלתי צפוי, ישלח המבטח לבעל הפוליסה דוח תביעות שיפרט בו את כל התביעות שהוגשו עד לאותו מועד, ככל שהוגשו (להלן – דוח תביעות).

(ב) בדוח התביעות יפרט המבטח, לגבי כל תביעה שהוגשה בשלוש השנים שקדמו למועד שליחת הדוח או שהוגשה בתקופה שבה היה בעל הפוליסה מבוטח אצל המבטח, לפי הקצרה מביניהן, את פרטי הנהג המעורב בתאונה.

(ג) הוגשה תביעה במהלך החודש שלפני תום תקופת הביטוח, ישלח המבטח עדכון לדוח התביעות מיד עם הגשת התביעה.